החלטה בתיק ב"ש 91162/06

עניינה של הבקשה שבפני עיכוב ביצוע חלקי של גזר-דין שניתן בעניינו של המבקש בבית-משפט השלום בכפר-סבא ב- ת.פ. 1866/04 (כב' השופטת ניצה מימון-שעשוע).

העובדות הצריכות לעניין

1.          המבקש הורשע בבית-המשפט קמא בעבירות של ביצוע עבודה ללא היתר והפרת צו שיפוטי, לפי סעיפים 204(א) ו- 210 לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: " החוק").

            על-פי ממצאי הכרעת-הדין, המבקש, בעלים של מקרקעין בטייבה המוכרזת כקרקע חקלאית, ביצע בניית תחנת תידלוק במקרקעין (להלן: "התחנה").

            הבנייה בוצעה על-בסיס היתר-בנייה שהוצא באופן בלתי-חוקי על-ידי הועדה המקומית, על-בסיס תוכנית מפורטת שהוגשה על-ידי המבקש ואשר לא הייתה בתוקף במועד מתן ההיתר (כך ביום גזר-הדין ועד לדיון בבקשה).

            הוכח בבית-משפט קמא, כי הליך הוצאת ההיתר היה חריג, לא תקין, כלל מעורבות אישית של ראש-העיר וסגנו שהינו קרוב-משפחתו של המבקש, שהורו לעובדת הכפופה להם לפעול בניגוד לחוק ולנוהל התקין (האמור לעיל, מתוך גזר-הדין ב- ת.פ. 1866/04 הנ"ל ).

2.          המבקש הגיש ערעור על הכרעת-הדין ועל חומרת העונש לבית-משפט זה.

3.          העונש שגזר בית-משפט קמא:

(א)       3 חודשי מאסר על-תנאי ל-3 שנים, שלא יעבור על הפרת צו שיפוטי לפי סעיף 210 לחוק.

(ב)        צו הפסקת שימוש חורג במקרקעין, קרי, הפסקת פעילותה של התחנה על כל חלקיה, וכל שימוש אחר, החורג מהייעוד המותר במקרקעין, והכל דחוי ליום 1.4.2006.

(ג)        צו הריסה למבנים במקרקעין, דחוי ל-12 חודשים מיום 6.2.2006.

(ד)        קנס בסך 10,000 ש"ח, אשר ישולמו תוך 60 יום מיום 6.2.2006.

4.          בפועל, התחנה נסגרה ביום 1.4.2006. אי לכך, הוגש תיקון לבקשה המקורית, לפיו מתבקש בית-המשפט ליתן צו זמני המאפשר פתיחת התחנה.

5.          בנימוקי הבקשה:

(א)       בינתיים ניתן אישור לתחנה ממשרד הבריאות, מהמשרד לאיכות הסביבה ומהועדה לשימור קרקע חקלאית ושטחים פתוחים. טרם ניתן אישור מע"צ.

לטענת בא-כוח המבקש, קבלת אישור מע"צ נותרה כעניין פרוצדורלי בלבד ועל-כן אינה מהווה בעיה.

(ב)        מוסיף וטוען בא-כוח המבקש כי הועדה המחוזית (להלן: "המשיבה") החליטה לאמץ ולאשר בדיעבד כל הליכי הפקדת התוכנית כפי שבוצעו על-ידי הועדה המקומית.

מכאן, מרגע שיש אישור המשיבה המחוזית - ניתן להוציא היתר-בנייה.